בית - פרשת-שבוע - פרשת דברים חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת דברים - חס"ה לשבת

איך משה לימד תורה בעודו אבל על אהרון אחיו? מיהו הדיין שעלה לעזרת הנשים לשמוע מה מדברים בעלי הדין? ואיזה בגדים צריך להכין לשבוע שחל בו תשעה באב? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת דברים


יום חמישי ב׳ אב תשפ"ו | 16.07.2026 | 17:40


Media Content


חידוש

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א, א)

הקשה הגאון רבנו יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו מדרש יהונתן (דברים מאמר ק"ע) מדוע נאמר כאן "אל כל ישראל", בשונה משאר מקומות בתורה, שבהם נאמר "אל ישראל", או "אל בני ישראל"?

אלא, שמשה ביאר את חומש דברים ג' ימים אחר מיתת אהרן אחיו, ולכאורה כיצד ביאר לעם ישראל את התורה, והרי הלכה היא שאבל אסור בדברי תורה (מו"ק כא. תענית ל.)? אלא שכבר ידועים דברי חז"ל (מו"ק שם) שאם "רבים צריכים לו", דהיינו כשהרבים צריכים לתורתו מותר לו ללמדם תורה (וכך נפסק בשו"ע יו"ד סימן שפ"ד סע' א').

ועל פי דרך זו יש לפרש את הפסוק, "אלה הדברים אשר דבר משה", על הקושי בפסוק כיצד דיבר משה את הדברים שהרי היה אבל, האסור בדברי תורה על כך תיכף ומיד מתרץ הפסוק "אל כל ישראל" כיון שרבים צריכים לו, ודאי שמותר.

 

סיפור

"שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק" (א, טז)

פעם באו לדין לפני זקני הגאון זצ"ל יהודי וגוי, והיה זה בבית הכנסת, הגוי תבע מעות מהיהודי, והלה מכחישו וטוען לא היו דברים מעולם. הבין הרב בעיני שכלו שהיהודי משקר, ורוצה להישבע לשקר, אמר לו הרב שדינו שישבע, אלא שרוצה הוא לעיין בדבר. יצא הרב מבית הכנסת, ועלה בלאט לעזרת הנשים לשמוע מה הם מדברים. והנה טוען הגוי ליהודי, כיצד אתה מעז להישבע לשקר? השיב לו היהודי, וכי מה אעשה, דחוק אני מאד במעות. מיד שב הרב לבית הכנסת ונזף ביהודי באמרו, לך ושלם ואיני משביעך, כי כבר שמעתי דבריך שאתה חייב לו. והרבה לדבר עמו מוסר ותוכחות על דרכו דרך עיקש שדרך בה (מובא בטללי אורות, רובין, כאן).

על המעשה הנזכר הרב ר' יעקב בנו של הבן איש חי קרא את הפסוק, "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק", כלומר שמעו את אשר מדברים בעלי הדין "בין אחיכם", בינם לבין עצמם, ועל ידי זה "ושפטתם צדק".

 

שם

רבי יהונתן אייבשיץ (מובא בטללי אורות, רובין) ביום היותו בר מצוה נשאל על ידי אחד מבני ביתו, מכיון שעד היום יום מלאות לך י"ג שנה, לא היה בך היצר הטוב, ורק היצר הרע ביקש להשפיע עליך, כיצד היית נוהג כאשר בא אליך היצר הרע לפתותך, במה היית דוחה אותו? השיב הנער החכם, כאשר בא אלי יצר הרע והיה מנסה לשדלני, הייתי עונה לו, כתוב בתורה, שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, ועל כך אומרים חז"ל זו אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו. בהלכה מפורשת זו, התלהב הנער כמנצח, דחיתי את יצרי הרע, וכך אמרתי לו, שתוק והפסק מיד את שידולך, שכן לפי ההלכה אסור לך להשמיע את דבריך, ואף אסור לי לשמוע את טענותיך לפני בוא בעל הדין השני, הלא הוא היצר הטוב. רק כשיהיה נוכח למשפט גם בעל הדין השני הוא היצר הטוב, רק אז תוכל להשמיע דבריך, ואשפוט עם מי משניכם הצדק.

 

הלכה

שבוע שחל בו תשעה באב

א. אסור לכבס בגדים ומגבות ומצעים וכדו' בשבוע שחל בו תשעה באב, ואף אם היו כבר מכובסים אסור ללבשן, ולהציע בהם המטהו. ועל כן הרוצה להחליף בגדים במשך שבוע זה, יש לו להכין לפני שבת חזון, בגדים ומגבות, ולהשתמש בהם מעט.

ב. מי שלא הספיק להכין לפני שבת לא יעשה כן בשבת משום איסור מכין משבת לחול. אולם רשאי להחליף בגדים בשבת בבוקר, וכן כשקם משנתו בצהרים, באופן שלא יהא ניכר שעושה לצורך חול. וכן מגבות ישתמש בהם באופן שלא יהא ניכר שמכין לצורך חול.

ג. בגדי הזיעה הצמודים לגוף (כגון. גרביים. לבנים. גופיה וכדו') אינם בכלל האיסור, ומותר להחליפם בשבוע זה, ואין צורך להכינם קודם.

ד. מנהג הספרדים לאסור הרחיצה בחמין רק בשבוע שחל בו בלבד. אמנם רחיצה בצונן למנהג הספרדים מותר אף בשבוע שחל בו ת"ב, ויש חולקים.

ה. אם נתלכלך בטיט וצואה וכדו', או אם יש לו פצעים שצריך לנקותם, וכן במזיע הרבה וריחו נודף עד שקשה לסובלו, מותר לרחוץ בצונן ואפילו בסבון. ואם קשה עליו, ירחץ בפושרין.

ו. הרגיל לטבול בכל יום משום "הכון לקראת אלהיך ישראל", וכן סנדק ואבי הבן שהמנהג פשוט שטובלין קודם המילה, וכן סופר הרגיל בכך תמיד – מותרין לטבול אף בשבוע זה, מיהו ישתדלו לטבול בצונן ואם קשה עליו מותר לטבול בפושרין.

ז. ין מסתפרין בשבוע זה. ואף לבעלי ברית אסור.

 


 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!